Tag Archives: סריגה

דברים שלא ידעתי על ביקוש והיצע

31 May Jean upholstery

מזמן לא כתבתי עם עט על דף, למעט רשימות לסופר.

נראה לי, שבמהלך הקיץ זה יקרה קצת יותר ממה שזה קרה בשנים האחרונות לאור הצורך לשבת ליד הבריכה, בין הילדים הצווחים וצורחים משמחה כדי לשמח את ילדיי.

לא רשמתי כאן מילה וחצי מילה הרבה זמן ולא כי התבטלתי.  אני דווקא עסוקה מאוד וערמת הפרויקטים החצי גמורים הולכת ותופחת בפינת הסטודיו, בזמן שערמת שהחומרים שאני צריכה ונגמרים לי, הולכת וגדלה לצידה.

דבר המוכיח שוב את הנקודה שהערך שאנחנו מעניקים לדברים מאוד סובייקטיבית ועשויה להשתנות בכל רגע נתון. רגע אחד אלה שקיות מהסופר, דחוסות בחוסר מעש, מוצפות רגשות אשם מתחת לכיור וברגע הבא הן חומר גלם יקר מפז שנוצל עד תום, מושו מכל פינות הבית ועדיין חסרות לפחות 500 עד סיום השטיח.

 בזמן שאני מחכה שהזהב  הזה יגדל ויתעצם שוב מתחת לכיור,  אני פוצחת בפרויקט שכבר מזמן בתכנון, של חידוש ריפוד הכיסאות שפעם איישו לי את החנות. ערמות הג’ינסים הישנים שצברתי לצרוך העניין נגמרו לי שנייה לפני שסיימתי להכין את כל הבד לריפוד. גם אותן צירפתי לערמה, לאחר כבוד.

 Jean upholstery

נשלפו הסדינים הישנים מהארון וגם כאן היחס שלי כלפיהן השתנה מיד. כבר לא סדינים ישנים/קרועים/מכוערים אלא שטיחים ופלסמטים פוטנציאליים. אך גם הן לא הספיקו למלא את יעודן ורבע שטיח אומלל הצטרף לפינה.

Detail of sheet carpet

קצת מעל חצי שנה שאני במשחק אינטנסיבי בזהב החדש שלי, ונראה לי, שבקרוב אצטרך לשנות פאזה. ברור שגם אם אצלי בבית הסדינים נגמרו, בחוץ מסתובבים הרבה סדינים בלויים, ישנים ובלתי רצויים. עכשיו האתגר יהיה למצוא דרכים לכנס אותם אצלי, בכמות ובמידה שמספיקים לי כדי שאוכל לסיים פרויקט מתחילתו ועד סופו ואולי לעשות סידרה של פרויקטים באותו הטכניקה או באותו החומר.

הכי נחמד יהיה עם כל זה ימשיך לא לעלות לי דבר.

אם משהו מכיר דרכים להתחבר למקרות חינמיים של כל מני חומרים, החל מבדים וכלה בשקיות – אשמח מאוד  למידע.

הפיתרון המושלם לגרביים בודדות – סרוג סל לגרביים אבודות

1 Feb

חשבתם פעם לאן נעלמים כל הגרביים החסרות? אני יודעת שלא רק אני נאלצת לקנות גרביים חדשות משום שאיך שהוא תמיד יש לי ערמה של גרביים בודדות.

לא חונכתי ואני לא מחנכת את המשפחה שלי לזרוק גרב אחד החוצה ואת השני לסל הכביסה, ועושה רושם שיש לגרביים נפגעים רבים ואף ההרוגים במסעם מהרגליים המלוכלכת שלנו למגירת הגרביים הנקיות.

להערכתי 40% מהגרביים מעולם לא מגיעים חזרה למגירת המבטחים ופשוט נעלמים כלא היו.

אולי הם נחטפים על ידי מפלצת גרביים שחי בסל הכביסה או אולי מפלצת שחייה מכונת הכביסה מנשנשת עליהם להנאתה. בכל מקרה, בני זוגם שנותרים מאחור זקוקים למקום בו יוכלו לחכות, חסרי תקווה, לבני זוגם האבודים שישובו, כי לפעמים הם אכן שבים.

 לשם כך החלטתי להכין סל לגרביים אבודות , בו אפשר יהיה לכנס את כל הגרביים הבודדות ולחסוך מעצמינו חפירות אין סופיות במגירת הגרביים, בחיפושים אחרי זוג גרביים חמקמק.

 היות ואני מאוד אוהבת את הטקסטורה והמגע של הסלים שכבר סרגתי משקיות ניילון החלטתי שגם את סל הגרביים אסרוג משקיות, אבל רציתי לנסות דוגמאות שונות מזו שנצמדתי אליה עד עכשיו.

 

יש לי ספר ישן על סריגה במסרגה אחת, שהיה שייך לאימי. היא קנתה אותו ב1972 כשהייתי בת חמש.אני זוכרת אותה סורגת מתוכו. אפשר להגיד שהוא מנוף ילדותי. שנת ההוצאה שלו 1946 והוא גדוש בדוגמאות למפות ומפיות שונות ומשונות. למרות שהן מאוד יפות, הן מיושנות מעט לימינו ולא הייתי מאתרת בהן את ביתי, אבל כבר המון זמן אני מחפשת תירוץ או דרך להכין משהוא מתוכו שכן יתאים לי לבית.

סריגה בחוט העבה והגס של שקיות הניילון נראה לי בדיוק מה שצריך כדי להפוך את הדברים העדינים בספר למעט יותר טקסטואליים ומעניינים עבורי.

אני לא הולכת לתרגם או להעתיק את כל הדוגמה לכאן, אבל אפשר לקרוא דרך התמונה הסרוקה (7722)

כמובן שמה שחשוב הוא להיצמד לרצף שבדוגמא.  את הגדלים שיניתי להתאים לתוצר שרציתי.

 היות ואת רוב העבודה הזאת אני עושה בערב, אחרי שאני מסיימת את שאר מטלות היום, קשה להגיד שאני בשיא הריכוז ויצא שפרמתי כמעט את אותו הכמות שסרגתי. משום מה גם הופתעתי מחוסר הקשיחות של הסל. הייתי צריכה לדעת שכך יהיה משום שהסל די גדול ובכל זאת הופתעתי.

פתרתי את בעיה בעזרת השחלת שיפודים בארבעת הפינות של הסל.

 אפשר להשתמש בסל הזה גם עיתונים וחוברות ואז צריך להשחיל שיפודים או מוטות עץ גם בקצוות העליונים של הסל, על מנת לייצב אותו עוד יותר.

 עכשיו אני צריכה תירוץ לסרוג דוגמא עגולה טיפוסית וצריכה רעיון לגבי מה אפשר לעשות עם עיגול שכזה…. מישהו?

סוודר הופך את עורו ומה יהיה עם קופסאות השימורים ?

8 Dec

תמיד אהבתי לסרוג. אהבתי לראות את אמא שלי ואחיותיה סורגות. הן סרגו במהירות על טבעית לתפיסתה של ילדה קטנה, ותיקתוק המסרגות הפך להיות צליל של בית.

עם השנים גם אני סרגתי לא מעט, אולם בשנים האחרונות, כפי שכבר כתבתי, כמעט ולא.

סריגת הסל בשקיות פלסטיק החזיר לי את התיאבון בגדול והזכיר לי שלפני כמה חודשים פרמתי סוודר שקיבלתי באחד משקיות הבגדים המשומשים שהגיעו אלי לילדים.

לפני עידן החד פעמי, היו פרומים סוודר שכבר לא התאים והופכים אותו למשהו אחר. היום כבר לא כלכך עושים את זה. כמו כל שאר החפצים בחיינו, גם הסוודרים הפכו לחד פעמיים. היות ולא אהבתי את הסוודר המדובר, וכבר זמן מה לפני זה החל לכרסם בי החשק לסרוג פרמתי את הסוודר בכוונה לסרוג בצמר ובזה זה נגמר.

תוך כדי שסרגתי את הסל מהשקיות נזכרתי בסוודר הפרום והחלטתי לעשות בדיוק את אותו הסל והפעם מהחומר לו הוא תוכנן מלכתחילה.

ברור החווית הסריגה הייתה הרבה יותר נעימה והטקסורה הרבה יותר מסודרת, וכשמעמידים את השני הסלים זה ליד זה קצת קשה להאמין שהדוגמא בה השתמשתי היא זהה.

 אני מאוד נהניתי משני החומרים, ולצד איסוף השקיות אותו אני מנהלת, כנראה שאוסיף גם סוודרים, שמיכות, שאלים דברים סרוגים אחרים! ראו הוזהרתם 🙂

 אני לא יודעת לומר בדיוק באיזה נקודה התחיל העניין שלי ביצירה מחומרים ממוחזרים, אבל כבר כמה חודשים אני בסכנת גירוש מהבית בגלל אוסף קופסאות השימורים שגדל מעל המקרר.  בעיניי הן יפות בדיוק כפי שהן, ואכן יש לי כמה וכמה פזורים ברחבי הבית בתפקידים שונים. בגלל שאני כלכך אוהבת אותן כמו שהן, היה לי קשה לחשוב על מה אפשר לעשות איתן. לפעמים, מסתבר, צריך לתת לדברים לשבת קצת ולהבשיל וקופסאות השימורים נופלות גם הן לקטגוריה הזאת.

אני מקווה שבימים הקרובים אני אתפנה אליהם.

אני לא רוצה לספר לכם מה אני רוצה לעשות איתן (למרות שיש המון דברים שיהיה מאוד פשוט להכין מהן כמו קביים לילדים, או טלפוניה כמו שעשינו שאנחנו היינו קטנים וגם אותם אני אכין אם הילדים בחופש חנוכה הקרב ובא)

אתם במתח? גם אני…..

כך סורגים סל משקיות ניילון

7 Dec

כפי שכבר ציינתי בפעם הקודמת, את הימים האחרונים אני מבלה בסריגה.

מאז  ומתמיד אהבתי לסרוג, אולם בשני העשורים האחרונים, מלבד בחוט כסף לא סרגתי בכלל. הצורפות עבורי לקח את כל המשאבים היצירתיים שלי, ולא נשאר דבר לסוגי יצירה ואומנות אחרים.

 לא התכוונתי לסרוג בשקיות הניילון. חשבתי שאעבוד בצורה דומה למה שעבדתי עם החולצות אבל רציתי לנסות משהוא אחר, ואחרי שהאצבעות שלי נהיו מחוררים לגמרי מחווית תפירת סל הבד, החלטתי לפנות למשהו קצת יותר נעים ומוכר.

 אני יודעת שאני מגיעה קצת מאוחר למסיבה הזאת, ושרבים וטובים היו כאן לפניי (חיפוש קטן ביוטוב היה מספיק לוודא את זה) והאמת היא שבמובן מסוים זה ממש משמח. אני לא צריכה להמציא מחדש את הגלגל, ואני יכולה ללמוד ממה שאחרים עשו.  אז איך אתם שואלים (אולי) הופכים שקיות ניילון לחוט סריגה?

מה הפתיע אותי הוא כמות השקיות שצריך. רובנו, לפחות בארץ חיים בהרגשה שהארון מתחת לכיור הולך להתפוצץ מרוב שקיות סופר. גם אני, למרות שאני משתמשת לרוב בתיקים רב פעמיים חייה תמיד בהרגשה הזאת אבל מסתבר, שכשצריך את השקיות פשוט אין מספיק.

חתכתי עוד ועוד רצועות, גלגלתי עוד ועוד כדורים ועדיין, הייתי צריכה להפסיק את הסריגה פעמיים על מנת לייצר עוד חומר.

אם כל כמה שהשקיות מזיקות לסביבה, ועל זה הרי אין ויכוח, אפשר לומר לפחות, שמשהנדס את השקיות הללו עשה זאת לפחות במינימום שבמינימום חומר.

 גם הפעם רציתי לסרוג איזשהו סוג של מיכל, וכדי לא להסתבך חיפשתי דוגמאות סריגה חינם ומצאתי את הדוגמה לסל הזה.

 

אפשר את הדוגמה הזאת להתאים לגדלים שונים של סלים מרובעים ומלבניים וסביר שאני אסרוג עוד לפי הדוגמא הזאת.

הסריגה בחוט משקיות ניילון היא הרבה פחות נעימה מאשר לסרוג בצמר או בחוט כותנה,  אבל התוצאה יותר נעימה ממה שאפשר לצפות.

כמובן שהחזרה לסריגה עוררה בי תיאבון לעוד, וגעגוע לכותנה, אבל על זה כבר בפעם הבאה.