Tag Archives: ילדים

איך להכין מתלים מבקבוקים

8 Jun

אחרי הייאוש והמאוס של השטיחים הנצחיים הייתי צריכה משהו קל ומהיר להשקיט ולהרוות בו את נפשי הבלתי מסופקת.

כבר כמה זמן אני מבשלת בראש פרויקט מבקבוקים, אבל היות וגם הוא היה אמור להיות ארוך ומרובה עבודה וחומר, החלטתי לקחת שישה מהבקבוקים לטובת המהיר והקל שלי.

 הקונספט לא חדש ועובד באותה הצורה בו מתלי הטונה עובדים. זאת ועוד: הוא הרבה יותר מהיר וקל ממתלי הונה ובעל ערך מוסף בזה שהוא גם מסיר מערמת הצעצועים ההולכת וגדלה על ריצפת חדר המשחקים את אותם צעצועים קטנים וחסרי תועלת, אשר חוץ מלהוסיף גובה לערמה האמורה  תרומתם לביתנו אפסית.

 כדי להכין אותם מורידים מהבקבוק את חלקו העליון כך שיישאר לו גובה של לפחות חמישה סנטימטרים (אם לא יותר).  יש להשאיר גם לשונית כדי להעביר דרכו את הבורג או המסמר. איפסו את כל הקשקושים  הדרושים וגשו לעבודה עם דבק חם. תתפרעו.

 

This slideshow requires JavaScript.

כמה נקודות למחשבה:

האפשרויות העצוביות כאן בלתי מוגבלות.

בגלל שתחתית הבקבוקים בדרך כלל לא שטוחה, קשה קצת לראות את מה שמתרחש בפנים מלפנים. וודאו שגם הצדדים נראים טוב.

ככל שתשאירו יותר גובה, כך תוכלו לתלות עליו יותר דברים בקלות. (בגלל הקצה המעוגל דברים יפלו ממנו אם לא יהיה מספיק עומק)

אני לא מצפה שמתלים אלא יחזיקו מעמד לאורך זמן. הפלסטיק רך ועדין. אני גם לא חושבת שזה דבר רע כשזה מגיע לעיצוב בחדרי ילדים. בכל מקרה, הילדים מתים עליהם  ואני מתה על העודה שהייתה להם התחלה וגם סוף!

אנשים מתותים ומשלוחי מנות מקופסאות שימורים – איפה הייתי ומה עשיתי

15 Mar

 פורים, התירוץ שלי להיעדרות מהבלוג, כבר בא והלך מזמן ועד עכשיו עוד לא הצלחתי להתיישב לכתוב, אולי בגלל שאביב בפתח ואני עסוקה בתכנון הגינה. יש משהוא מעיק בכתיבה הדו לשונית הזאת. אני כותבת באחת השפות, מתרגמת, מעלה לבלוג פעמיים וגם את התמונות אני מעלה פעמיים כתוצאה מכך. אני לא יכולה לשבת ולפלוט איזה משהו ברבע שעה בשתי השפות.

 אני אצטרך לפתור את הבעיה הזאת.

 בכל מקרה, לא התיישבתי כדי להתלונן אלא כדי לכתוב.

 בדרך כלל פורים כרוך באמהות מתרוצצות כמו תרנגולות כרותות ראש ברכישת או הכנת תחפשות לילדיהן. השנה, הילדים המתוקים שלי רצו להתחפש שוב באותן תחפושות שלבשו בשנה שעברה, ואחרי שלרגע חשבתי להתווכח איתם, לשכנע אותם שינסו משהוא אחר וחדש השנה, נמלכתי בדעתי, ועצרתי בטרם הצלחתי לשכנע אותם. כך שבמקום להתרוצץ בעקבות תחפושות הייתי עסוקה בלתכנן ולבצע את המנה המחופשת לסעודת החג בגן של בתי ובתכנון ובצוע אוזני ההמן ומשלוחי המנות.

 לסעודה בגן הוטל עלי להכין מנה מחופשת מפירות. מיד קפצו לי לראש אנשי התות הללו ולשם שינויי זה לקח לי רק שעה וחצי להכין ויצא די מוצלח.

 

This slideshow requires JavaScript.

היות וצלחת עם צלופן זה לא משוא שאני יכולה לתת בלי להתפתל במבוכה, חשבתי להכין מקופסאות דגנים ישנות קופסאות דומות לקופסאות  של טייק-א-ווי סיני וכך אכן עשיתי. אני והילדים קישטנו אותן עם חותמות שהכנתי מחומר אריזה  שמצאתי בקרטון של מזגן (זוכרים? אני אוספת קרטונים גדולים כדי להכין רהיטים).

היה מאוד כיף גם לי וגם לילדים להכין את הקופסאות אבל לא רציתי להשתמש בהן.  היה בהן משהוא גדול מסורבל קצת והן היו חסרות חוש הומור. לפורים, כך נראה לי, צריך קצת חוש הומור.

כשאוזני ההמן היו בתנור צדדתי בזוית העין את האוסף ההולך וגדל של קופסאות שימורים שיש לי על המקרר. או! חשבתי לעצמי.

הכנתי שרוולים ברוחב הקופסאות בהן ארזתי את אוזני ההמן והעוגיות, ומסביב לשפה של הקופסאות הדבקתי סוכריות טופי עם דבק חם. לסיום הכנתי דגלים קטנים עם ברכות לחג והדבקתי על שיפודים.

אני מאוד מרוצה מהתוצאה ואין ספק שאשתמש ברעיון הזה שוב.

ככה זה עובד אצלי

9 Feb

מקור תמונה

זה מה שמתרחש בראש לי בין פרויקטים.

כלום.

הראש שלי מתרוקן ומת.

אני נכנסת ללחץ מה”מה עכשיו” שפולש לי למוח. ואז אני נזכרת לבדוק את הרשימה שלי….

אהה, כן…. אולי אני אעשה את זה עכשיו….

בודקת לראות אם יש לי בבית את כל מה שאני צריכה  כדי להכין את ה”אה כן”.

לא.

שיט.

טוב. אני אכין עוד מאלה שהכנתי כבר. ואכן אני מתחילה, אבל זה לא לגמרי מעניין אותי.

בגלל שאני חייה על גבעה באמצע שומקום, לנסוע לקנות את הדרוש לי יותר מסובך ממה שזה היה כשגרתי בתל אביב, לדוגמא.

אני חייבת לתכנן את הנסיעה, ואני צריכה להחליט אם אני באמת רוצה לחפש את הדברים הדרושים בליווי הילדים.

תאמינו לי, לא פשוט לחפש ולמצוא בדיוק את מה שדרוש ובמקביל גם לוודא  שהילדים לא עושים שמות בחנות הנבחרת, ושאם כן, בעלי החנות ועובדיה לא מודעים לעובדה.

נניח שהצלחתי לעשות מולטי טאסקיג’ מדהים ולשוב הביתה עם מה שדורש לי לפרויקט הבא (הפעם – נייר שעווה. כן. כולו נייר שעווה. כמה מסובך כבר יכול להיות למצוא נייר שעווה, נכון?)

סוף סוף, כשאני כבר מתיישבת להכין את מה שהפך כבר הר במקום עכבר, כל מני רעיונות מתחילים לקפץ בראש: בויג…. ואם אני אוסיף פה קצת צבע?…..בויג….. וואי …. יהיה ממש מדליק אם ……. אויי….. אני צריכה לקנות עוד נייר שעווה…..בויג…..

עכשיו אני כבר לא בלחץ  ממה הפרויקט הבא יהיה.

לא. הלחץ שינה את עורו.

עכשיו אני בלחץ מזה שכל פריט ופריט בבית שלי יהיה עשויי מנייר שעווה…

ואתם?