ככה זה עובד אצלי

9 Feb

מקור תמונה

זה מה שמתרחש בראש לי בין פרויקטים.

כלום.

הראש שלי מתרוקן ומת.

אני נכנסת ללחץ מה”מה עכשיו” שפולש לי למוח. ואז אני נזכרת לבדוק את הרשימה שלי….

אהה, כן…. אולי אני אעשה את זה עכשיו….

בודקת לראות אם יש לי בבית את כל מה שאני צריכה  כדי להכין את ה”אה כן”.

לא.

שיט.

טוב. אני אכין עוד מאלה שהכנתי כבר. ואכן אני מתחילה, אבל זה לא לגמרי מעניין אותי.

בגלל שאני חייה על גבעה באמצע שומקום, לנסוע לקנות את הדרוש לי יותר מסובך ממה שזה היה כשגרתי בתל אביב, לדוגמא.

אני חייבת לתכנן את הנסיעה, ואני צריכה להחליט אם אני באמת רוצה לחפש את הדברים הדרושים בליווי הילדים.

תאמינו לי, לא פשוט לחפש ולמצוא בדיוק את מה שדרוש ובמקביל גם לוודא  שהילדים לא עושים שמות בחנות הנבחרת, ושאם כן, בעלי החנות ועובדיה לא מודעים לעובדה.

נניח שהצלחתי לעשות מולטי טאסקיג’ מדהים ולשוב הביתה עם מה שדורש לי לפרויקט הבא (הפעם – נייר שעווה. כן. כולו נייר שעווה. כמה מסובך כבר יכול להיות למצוא נייר שעווה, נכון?)

סוף סוף, כשאני כבר מתיישבת להכין את מה שהפך כבר הר במקום עכבר, כל מני רעיונות מתחילים לקפץ בראש: בויג…. ואם אני אוסיף פה קצת צבע?…..בויג….. וואי …. יהיה ממש מדליק אם ……. אויי….. אני צריכה לקנות עוד נייר שעווה…..בויג…..

עכשיו אני כבר לא בלחץ  ממה הפרויקט הבא יהיה.

לא. הלחץ שינה את עורו.

עכשיו אני בלחץ מזה שכל פריט ופריט בבית שלי יהיה עשויי מנייר שעווה…

ואתם?

Advertisements

Please comment and let me know what you think

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: